מצוקה נפשית: הכול על בולמיה נרבוזה

בולימיה היא הפרעה נפשית המאופיינת בהתקפי אכילה מוגזמים של אוכל, כאשר במהלך האכילה ישנה תחושה של חוסר שליטה ולכן גם אין אפשרות להפסיק. לאחר התקף האכילה, החולה יעשה פעולות על מנת להימנע מעלייה במשקל וכן התרוקנות על ידי פעולות כמו הקאה, לקיחת משלשלים, לקיחת תרופות להורדת נוזלים כמו גם פעילות ספורטיבית מאומצת. לרוב, בולימיה תתפרץ בגילאים צעירים, כאשר היא נפוצה יותר אצל נערות מתבגרות. כלפי חוץ, נשים וגברים שסובלים מבולימיה לא סובלים מתת משקל כמו למשל חולי אנורקסיה, ולכן יכול לקחת זמן רב עד ששמים לב כי ישנה בעיה.

לצערנו, לחולי בולימיה אין יכולת לעצור את התקפי האוכל מאחר והתחושה היא חרדה, בושה וכן אובדן שליטה. חולי בולימיה מפתחים אובססיה לאוכל ולשליטה, ועל כן ההשפעה של המחלה היא דרמטית גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הנפשי.

בולימיה – כל מה שצריך לדעת

בולימיה (או בשמה המלא בולימיה נרבוזה) פוגעת הן בנשים והן בגברים, אולם נשים נמצאות בסיכון של פי 10 לחלות. לרוב, המחלה מתפרצת סביב גיל הנעורים ומלווה למשך שנים רבות, כאשר שיא המחלה מגיע בגיל 20-18. אולם, צריך לזכור כי התפרצות של המחלה יכולה להתרחש גם בגילאים מבוגרים יותר, לרוב על רקע של מצוקה נפשית. בעידן שבו רבים מאיתנו חשופים לרשתות החברתיות ומבצעים השוואות, אין ספק כי המחלה הזו הפכה למוכרת יותר, הן בזכות שורה של מחקרים אשר מצאו כי לפחות 8% מהנערות סובלות או סבלו בשלב כזה או אחר מבולימיה כמו גם סיפורים שהגיעו לתקשורת אודות נשים (וכן לא מעט גברים) ששיתפו באומץ אודות ההתמודדות שלהם מול המחלה. האבחון של המחלה מתבצע על ידי בדיקה המתבצעת בהתאם למדד DSM-IV והוא כולל מספר קריטריונים: אכילת כמויות גדולות של אוכל בפרק זמן קצר, תחושת חוסר שליטה וחוסר יכולת לעצור את התקף האכילה, הערכה עצמית התלויה במשקל הגוף, היטהרות המתרחש פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים וכן דחף לבצע פעולות שנועדו להסתיר את עצם המחלה. חשוב להזכיר ולומר כי בולימיה היא  לא אפיזודה חולפת אלא מחלה נפשית בעלת השלכות דרמטיות על איכות החיים, ועל כן אבחון ויצירת תוכנית טיפול בהתאמה אישית היא חיונית לטובת יצירת שליטה מחודשת על תמהיל האכילה והערך העצמי.

מהם הגורמים להתפרצות בולימיה?

מאחר ומדובר בהפרעה נפשית, הגורמים להתפרצות של המחלה הם מגוונים. מחקרים שנערכו בתחום מצאו כי לחץ נפשי, תחושת ערך עצמי נמוך ודיאטה קיצונית עלולים להוביל להתפרצות של בולימיה ואף החמרה שלה עם הזמן. נוסף לכך, להשפעה סביבתית יש תפקיד משמעותי, מאחר והלחץ התרבותי בעידן המודרני וכן ההשפעות של הרשתות החברתיות גורמות לבני נוער לחוש הערכה עצמית ירודה שמגיעה לידי ביטוי בניסיון לשלוט על תמהיל האכילה ועל הירידה במשקל, כאשר לרוב אם יש במשפחה מקרים של בולימיה או אנורקסיה, הסיכוי לחלות עולה בעשרות אחוזים.

מהם הנזקים של המחלה?

נשים וגברים שחולים בבולימיה עלולים לסבול מנזקים ארוכי טווח הכוללים בין היתר: קרעים בוושט, נזקים לכליות, בעיות קשות באזור הפה והלסת בעקבות ההקאות המרובות, כאבי בטן, סחרחורת, עייפות וכן קשיי ריכוז. נשים שחולות בבולימיה עלולות להתקשות להיכנס להריון ואף נאלצות לחוות הפסקה זמנית או קבועה בקבלת המחזור, מה שמקשה בעתיד על כניסה להריון, גם לאחר קבלת הטיפול וההחלמה. מעבר לכך, ההיבט של השליטה על תמהיל האכילה משפיע באופן דרמטי על איכות החיים של החולים, מאחר והם נאלצים להסתיר את המחלה מהסביבה הקרובה ועל כן חשים תסכול ובושה נוכח חוסר היכולת להפסיק לאכול או להפסיק את פעולת הטיהור כמו הקאה ושלשולים.

טיפול בבולימיה – חלק בלתי נפרד מיצירה של איכות חיים משופרת

הטיפול בבולימיה התפתח באופן משמעותי בעשור האחרון, לא מעט בזכות ההבנה כי ניתן ליצור בעבור חולים שגרת טיפול משולבת הכוללת מתן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, טיפול רגשי ופסיכולוגי וכן מעטפת חברתית תומכת. במקרים קיצונים, ייתכן אשפוז בהשגחה במחלקה ייעודית לחולי בולימיה, מתוך מטרה לצמצם עד למינימום את תכיפות ההקאות. פנייה לטיפול היא חיונית הן למען יצירה של איכות חיים משופרת, אך לא פחות מכך – צמצום הנזקים הבריאותיים שמשפיעים גם שנים רבות לאחר ההחלמה.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.